יצאתי לטיול לילי

רוב האנשים חיים ביום,
אבל יש חיות לילה, כמוני
וכשחיית לילה מנסה לחיות ביום,
אז המחשבה שלה לא צלולה,
אלא חולמנית ומרחפת.

הדלקתי סיגריה
סיגריות מזככות את המוח,
מצלילות את המחשבה.

עישנתי לאט
שקט
העולם ישן.
אופנוע כבד עובר
רעש מחריש אוזניים

אף אחד בחוץ
לפתע,
אדם יוצא מוילה,
איש מבוגר בשנות החמישים -
לעשן סיגריה.

המבטים שלנו מצטלבים בדממה.
הוא שמן, שמן כל כך שזה מגעיל.
רציתי לצעוק עליו שיעשה משהו עם עצמו,
שיציל את עצמו ממוות, מהתקף לב מתקרב,
אבל לא רציתי לשבור את השקט,
ולא רציתי להיות חוצפן.
אז שתקתי.
מי אני שאני אגיד לו מה לעשות?!
מי אני שיגרום לו לחיות בכוח כשאפילו את עצמי אני לא מצליח
לעורר?!