ויקטור טלריקו / מאפה צנוע |
ותשתי לי את הדם
חוה, עלוקת המרחבים
בלעדייך אין אני אדם
נפשי מצולקת, גופי מצורע
ואני מתהלך כציפור שבורת כנף
איך שוב נשאבתי לכזאת צרה
אותי כבר לא יושיע שום שרף
עוד אשוב באחד הימים
בקול רועש כרעם התותח
הוי, חוה עלוקת המרחבים
אני כל כך שונא אותך.
(נכתב בטרונדהיים 23.5.02)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|