[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יצאתי לטיול לילי

רוב האנשים חיים ביום,
אבל יש חיות לילה, כמוני
וכשחיית לילה מנסה לחיות ביום,
אז המחשבה שלה לא צלולה,
אלא חולמנית ומרחפת.

הדלקתי סיגריה
סיגריות מזככות את המוח,
מצלילות את המחשבה.

עישנתי לאט
שקט
העולם ישן.
אופנוע כבד עובר
רעש מחריש אוזניים

אף אחד בחוץ
לפתע,
אדם יוצא מוילה,
איש מבוגר בשנות החמישים -
לעשן סיגריה.

המבטים שלנו מצטלבים בדממה.
הוא שמן, שמן כל כך שזה מגעיל.
רציתי לצעוק עליו שיעשה משהו עם עצמו,
שיציל את עצמו ממוות, מהתקף לב מתקרב,
אבל לא רציתי לשבור את השקט,
ולא רציתי להיות חוצפן.
אז שתקתי.
מי אני שאני אגיד לו מה לעשות?!
מי אני שיגרום לו לחיות בכוח כשאפילו את עצמי אני לא מצליח
לעורר?!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
פעם אחת באמת
קרה שנשכתי תוך
כדי. אבל זו לא
ממש אשמתי.
הייתי נורא
רעבה.




דוגמנית מספרת
על פעם אחת, או
פעמיים או שלוש
(לכי תדעי לספור
כשאת דוגמנית).


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/3/01 9:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לרגע הצלחתי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה