[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דלית ספיר
/
כולה רב''טית

פעם נמאס לך מהאנשים הקטנים לחלוטין. זה היה בגיל 19 בערך.
"אלוהים איך יש לך כוח אליהם" כתבת בפתק ששמת בכותל. "אני
במקומך הייתי הולכת מזמן". את יצאת מהרחבה של איזה מוזיאון
בדרך לאוטובוס שהיחידה שלך אירגנה.  היית הראשונה שם (כי כבר
ביקרת במוזיאון, עכברית מוזיאונים שכמותך) אז חיכית בחוץ
והדלקת מרלברו לייט שיחליף את אוויר ההרים הצלול שהיה לך בתוך
הריאות בדיוק. איזה מג"בניק ניגש אלייך וניסה להתחיל איתך.
אופטימי הדפקט. לפחות זה. את כולה רב"טית הוא אמר לך. למה את
עושה קטעים של סנובית כאילו את איזה קצינה. ואת חשבת למה לא
הלכתי לקורס קצינות הזה רק בשביל לדפוק לו איזה תלונה. שמעת את
הנהג צוחק. הרגשת חלשה. היית צריכה להיות עכשיו באיזה
אוניברסיטה מכובדה במדינת מסצ'וסטס. כזאת שמריחים את הקיסוס
בבוקר ומרגישים את רוחו של נתניאל הות'ורן בקפיטריה. במקום זה
את מחליטה להיות ציונית ועכשיו כל הולדיקטוריאן שלך ואפילו
הקורס הנחשב שגרר אותך שלושה מבדקים ומספר חודשי לימוד
אינטנסיבים שווים לתחת כי את כולה רב"טית. רב"ט שקיבלת
כמצטיינת קורס אבל את זה לא רושמים על הפסים. והבעיה שכשאת
רב"טית, האנשים הקטנים מרגישים שאת אחת מהם. we accept you,
one of us. הערסים מתחילים איתך. הפרחה שגדולה ממך בשנה קיבלה
סמל אז היא מרגישה שהיא יכולה לחלק לך פקודות. איזה קצינה
שלחצ'קונים שלה יש מלריה לא מתיישבת לידך ברכבת כי את כולה
רב"טית.  את בת תשע-עשרה, את נראית בשיאך, היית מלכת הכיתה
בשלושה בתי ספר שונים ובשתי יבשות שונות ואת כולה רב"טית ואיזה
מאבטח דפ"ר עם שש שנות לימוד שאומר "אני יעשה" ומשהו בעיניים
שלו מראה על בלבול כשלמילה יש יותר משלוש הברות חושב שהוא יכול
להתחיל איתך (אני יגיע לאסוף אותך)  ושאת תשימי עליו ותגידי
תודה רבה לך אדון מאבטח מתקנים ששוקל להיות מוסכניק בתור החלטת
קריירה. תודה רבה ואני אפילו אתן לך בפגישה הראשונה, בלי
פור-פליי, אני לא צריכה לגמור, אתה לא צריך להישאר לישון ואתה
לא חייב להתקשר אחר-כך אם אתה לא רוצה ותעביר את הטלפון שלי
לחברים שלך באותה הזדמנות כי אני כולה רב"טית.

"את באמת בת כלבה סנובית כמו שכולם אומרים" אמר לך פעם איזה
חבר בתיכון. אמר וטרק את הטלפון. אחר-כך הוא שלח פרחים וספרים
עטופים בסרט אבל זה לא עזר. הלכת לדבר על זה עם סבתא. סבתא
אמרה לך שזאת זכותך המוסרית והמשפחתית להיות בת כלבה סנובית.
אז אם כבר בת כלבה סנובית למה לא להיות קצינה. בדרך חזרה לבסיס
כבר דיברת על זה עם המפקדת הישירה. אח"כ בדקת מה השם של הנהג,
השגת את הטלפון שלו דרך הפקידה של הרס"ר והתקשרת לאשתו לספר לה
שאת החברה שלו המתנדבת מקיבוץ רשפים ושהוא הכניס אותך להריון.


ההורים שלך לא יכלו להגיע מחו"ל אז בן-זוגך דאז לקח אותך אחרי
סיום הטקס של קורס קצינות לבית מלון. לפחות תעשו מסיבה פרטית
כמו שצריך. כמובן שהוא רצה שתישארי עם החולצה והדרגות עלייך.
"יש שלושה דברים שכל חייל צריך להספיק בזמן שרותו" אמר לך
כעבור שני ם התאום הוירוטאלי. "לחטוף תלונה, לזיין קצינה ואני
לא זוכר מה הדבר השלישי". כנראה לבן-זוגך דאז היו ממש הרבה
חסכים לגבי חלק ב' של החובות הצה"ליות. מהר מאוד התחלתם לשחק
בקצינה וטירון. ואת נהנית מזה. את הסתובבת בחדר עם חולצה בלבד
והוא מסתבר היה מאוד ממושמע. אפילו הענשת אותו כשהוא לא היה
זקוף מספיק. את נהנית מזה יותר ממה שנהנית מדברים שכרגיל עושים
עם חברים בבתי מלון. אפילו יותר מהחבר החתיך שלך כשהיית
סופומור שלימד אותך את מה שצריך ואף אחד אחר אחריו לא היה
כמוהו הרבה מאוד שנים.

את רדית בחבר שלך ואהבת כל רגע. את רדית בחבר שלך והוא אהב כל
רגע. את רדית בו במיטה ומהר מאוד גם מחוץ למיטה. את רדית בו
וראית שהוא נהנה כשאנשים לחשו שהיא בטח ככה גם במיטה. את רדית
בחיילים שלך. את רדית בחיילים שלא היו שלך. את רדית בשין גימל
ובנהג מונית ובאיש שמוכר סיגריות בקיוסק ובחברות שלך. וזה
הרגיש נכון. הם כולם עשו מה שאמרת להם וסגדו לך. מי שהעז
להתווכח חטף. עשית את זה כל כך טוב שבסוף קיבלת כל מיני פרסים
מהבסיס ואפילו היו דיבורים על פרס מהנשיא. קראו לך "המ.מ.ית",
קראו לך "הקשוחה", קראו לך "המלכה" וזה נדבק.

השתחררת והכל נגמר ונעלם. ישבת בדירה השכורה שלך. הסתכלת על
הקירות. ניתקו לך את המים בדיוק כי השותפה עזבה ושכחה לשלם.
ניסית לרדות באנשים של מחלקת המים אבל זה לא הצליח והיית צריכה
לשלם קנסות. החבר שלך עזב אותך כי הוא אמר שאת לא אותו אדם
אחרי השחרור. ישבת בדירה וזרקת כדור של בייסבול על הקיר וגם
הוא לא תמיד פגע איפה שרצית. אחרי חודש התחילה האוניברסיטה ואת
מגלה שפתאום את שוב פעם כולה רב"טית.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם יש אלוהים
הוא בטח
חילוני.





פילוסופית בשקל
ועשרים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/7/02 3:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דלית ספיר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה