תן לי רגע לחשוב ואני אגיד לך אם זה שווה הכל. דירה חדשה, מרכז
, קצת קטן, אבל מסתדרים. יעל נרדמה ערומה על המיטה ואורות
כתומים מהחלון מאירים את הפנים היפות שלה. סקס עדיין טוב.
לאיתי הרביצו היום בגן והיא אומרת שצריך ללמד אותו להגן על
עצמו. בסה"כ רגוע ואין הרבה בלאגן, אולי קצת מס הכנסה. אני
מסתכל מהחלון בחדר שינה, המסגרת קצת מתקלפת. ת"א נוצצת בלילה
עם כל האורות, כמו לונדון. כשאני חושב על זה עכשיו ממש הורדנו
את הקבלן הזה במחיר. צריך ללמד את איתי להחזיר. אם הייתי מוציא
16 בטוטו הייתי מפסיק עכשיו לעבוד. תן לי עוד רגע, בבקשה. אני
בוהה בלילה של העיר וכשהרגשות סטטים ואין שום תנועה, כל תזוזה
קטנה גורמת ללב שלי לפעום. אז מרוב שהאורות נוצצים בעניים לרגע
נאבד הפוקוס אולי זה רק נדמה אבל משהו בשמים זז, משהו עף, זה
לא ציפור ולא מטוס. כמו מים קרירים מציפים אותי רגשות ישנים.
רגשות שבגיל 37 כבר לא מרגישים. לשניה אחת ארוכה אני מרחף
באויר ונזכר עם חיוך ילדותי. זה הכל חוזר אלי אני רוצה לעוף
עכשיו, לקפוץ מהחלון, אבל איאפשר. אני התקדמתי המשכתי ופיטר-
פן תקוע בפיסת זמן ורגש שנשארה אז רחוק מאחור בתיכון. יושבים
בחצר האחורית מעשנים. אני לוקח שכטה מהסיגריה ופיטר משתעל קצת
ואומר לי "אני לא רוצה לגדול".