אני מאמינה שאני חכמה וכמו כן אינטליגנטית.
יש שאומרים שאני די יפה.
אני יודעת שיש בי מידה בלתי מבוטלת של כישרון בתחום אחד לפחות
(כתיבה, תיאטרון, שירה- תבחרו אתם).
אני ילדה טובה שלא עושה בעיות. אני לא מתחצפת אליכם או
לאורחים, לא בורחת מהבית כמו נערות אחרות ובסך הכל אני מייצגת
את המשפחה די טוב כשמגיעים חברים שלכם ובכלל ביציאותיי לעולם.
ובעצם, אני דגם די מוצלח של טינאייג'רית מנקודת מבט של הורים,
וילדה שכל הורה היה מייחל לעצמו.
אבל לא אתה.
בשבילך אני דגם די גרוע כי... אני לא העתק מדויק שלך.
אתה רוצה ילדה שתהיה בדיוק כמוך.
ילדה שתרביץ לכלב אם הוא קם באמצע ההברשה.
ילדה שתיסע מהר ומסוכן ותאמין שהיא הנהגת הכי זהירה בכביש.
ילדה שתעביר ביקורת על כולם ולעולם לא תקבל ביקורת עליה.
ילדה שהישויות סביבה הן סך הכל נתינים שעליה לאלף.
ילדה שלא בוכה אף פעם.
אבל אני לא אתה.
אני לא מרביצה לכלב אף פעם, גם לא כשהוא נובח בשלוש בלילה, כי
אני לא מסוגלת להכאיב לו, כי אני אוהבת אותו ואצלי באהבה לא
מכאיבים.
אני לא נוהגת מהר, כי זה מסוכן, ואני יודעת שלא משנה גם אם אני
הנהגת הכי זהירה בכביש, כי תמיד יש אידיוט שייסע באדום גם
בשתיים בצהריים.
אני לא מעבירה ביקורת במקרים בהם אני יודעת שלא אהיה מוכנה
לשמוע את הביקורת הנגדית, כי אין מקרים כאלה, אני תמיד מוכנה
ורוצה לשמוע ביקורת.
אני לא רואה בישויות סביבי נתינים, אני רואה בהם בני אדם. בני
אדם.
אני בוכה. אני בוכה הרבה וגם הרבה בגללך. אני בוכה הרבה ואני
לא מתביישת בזה.
אני לא טוענת שאני מושלמת, אני גם לא רוצה להיות מושלמת.
אני רק רוצה שתקבל אותי בתור הבת שלך.
אני רוצה שתתנהג אלי כאילו אני בן אדם בוגר עם רגשות ומחשבות,
עם רצונות ודעות.
אני בסך הכל רוצה שתאהב אותי.