[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איש אחד
/
''בפעם האחרונה''

אני מתעורר לקול השעון המעורר. מוצא אותך שוכבת לידי , הגוף
שלך חם ונעים. אני מחבק אותך , מרגיש את חום הגוף שלך ואת
הנשימות שלך.
את קמה מהמיטה ואני מסתכל עלייך בזמן שאת מתלבשת.
את יוצאת מהחדר ואז אני קם ומתלבש. מסדר את הדברים שלי בתוך
התיק.
יוצא החוצה ורואה אותך מצחצחת שיניים.
שוטף פנים ומתארגן. חוזר לחדר כדי לקחת את הדברים שלי. תיק
ושקית.
התיק על הגב , השקית ביד שמאל.
אנחנו יוצאים מהבית ואת נועלת את הדלת.
אני מדליק סיגרייה ונותן גם לך אחת.
אנחנו הולכים בשקט לכיוון התחנה.
את מספרת לי משהו אבל אני לא ממש מצליח להתרכז במה שאת אומרת.
אני לא יכול להחזיק לך את היד כי שתי הידיים שלי תפוסות.
קצת לפניי מעבר החצייה אני מכבה את הסיגרייה ונותן לך יד.
אנחנו עוברים את הכביש ומחכים לאוטובוס בתחנה.
אני מוציא חמישה שקלים מהכיס.
אחרי כמה דקות ועוד סיגרייה האוטובוס מגיע.
אנחנו ממשיכים לדבר אבל אני שוב לא מצליח להתרכז במה שאת
אומרת.

עוד שלוש תחנות...
אני מתקרב אלייך , מנשק את המצח שלך , את הצוואר , מריח את
השיער שלך.

שתי תחנות....

תחנה אחת.....

אנחנו יורדים מהאוטובוס.
אני מדליק עוד סיגרייה.
הולכים לכיוון תחנת הרכבת.
באמצע הדרך נפרדים.
חיבוק.
כמה מילים.
את ממשיכה לכיוון הרכבת ואני לכיוון האוטובוס.
אני עולה על האוטובוס ומשלם לנהג.
מתיישב במושב השמאלי מול הדלת האחורית.
שם את התיק לידי כדי שלא יישבו לידי. השקית מתחתיי.

07:18.

07:25.

אני מנסה לחשוב מתי הרכבת שלך יוצאת לכיוון חיפה.

07:31.

האוטובוס מתחיל לסוע דרומה. את בטח נוסעת צפונה עכשיו.
מדברת עם אמא שלך ברכבת?
אולי שותה קפה.
כל שנייה שעוברת מרחיקה אותי ממך ואותך ממני.
פיזית.
מנטלית?

אני שוקע במחשבות.
נרדם.
מתעורר.

09:20.
האוטובוס נכנס לתוך באר-שבע. עוצר בכל התחנות בדרך.
גשם עצבני בחוץ.
תחנה מרכזית.
אני יורד מהאוטובוס ומתחיל ללכת לכיוון הבית.
בדרך אני בודק את הפלא-פון (אולי התקשרת...).
אני מתחיל לתהות אם אני רוצה שתתקשרי או לא ודי כועס על עצמי
שבכלל בדקתי את הפלא-פון , בסוף אני משכנע את עצמי שזה מתוך
סקרנות בלבד.
יש גשם ורוח חזקה שממש מקפיאה אותי.
אני נכנס הביתה.
אין אף אחד.
שם לעצמי קצת מוזיקה במחשב ומדליק את המזגן.
הולך למטבח ומכין לעצמי נס-קפה.
לא יודע למה אבל אני לא מוסיף סוכר ושם רק קצת חלב (מתוך
הרגל?).
נכנס לחדר שוב.
זהו?

אני עצוב?
אני לא ממש בטוח אבל קר לי מאוד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיפזון מהשטן
העצלנות מגן
עדן

(רס"פ במיל')


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/3/01 8:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איש אחד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה