נשמה אל גופה את הוויית העולם
רוקנה את צבעיו, את ריחותיו.
עיניה ברקו את קסמה עת כשפה
נשאה את רוחי על כנפי יופיה.
שפתיה פתחה, לשונה גלגלה
נטפה מילותיה אל סוף דעתי.
עצמתי עיניי, פקחתי נפשי
עצרו מלכת חייליו של הזמן.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|