כתמים של שמש אל מול גופך
חלמות ורודים ומתיקות נסתרת
אני קם  ומביט בשחור מהלך
וריח צהוב  מקבל טעם מריר
הוא משדר מתיקות ואהבה חסרת פשרות
חום גופו כאש יוקדת בחול מדבר

המים משרים תשוקה והחום לא נראה
טעמים של פעם ומחרוזת צבעים
אני נוגע בקליפה ויורק שנאתי

הפחד לצאת כהה
והקור שאחרי מדחיק את רגשותי
והרגע נעלם בזכרון ורוד
הזכרון נדחק למקום חסר צבע ונרדם

מחיר הדמים משתולל בראשי
אני זוכר איך בכיתי,
בצביעות  מלא ספקות
פרצתי עוד דרך ,  עוד שכבה לתוך חולשתי

נר זכרון על הדמות שרצחתי
לוקח את שק הצבעים
וממשיך בדרכי .

נרשם ב 4.3.02