|
כתמים של שמש אל מול גופך
חלמות ורודים ומתיקות נסתרת
אני קם ומביט בשחור מהלך
וריח צהוב מקבל טעם מריר
הוא משדר מתיקות ואהבה חסרת פשרות
חום גופו כאש יוקדת בחול מדבר
המים משרים תשוקה והחום לא נראה
טעמים של פעם ומחרוזת צבעים
אני נוגע בקליפה ויורק שנאתי
הפחד לצאת כהה
והקור שאחרי מדחיק את רגשותי
והרגע נעלם בזכרון ורוד
הזכרון נדחק למקום חסר צבע ונרדם
מחיר הדמים משתולל בראשי
אני זוכר איך בכיתי,
בצביעות מלא ספקות
פרצתי עוד דרך , עוד שכבה לתוך חולשתי
נר זכרון על הדמות שרצחתי
לוקח את שק הצבעים
וממשיך בדרכי .
נרשם ב 4.3.02 |
|
|
נסה לא לשבת על
הקוצים.
א. זה הורג אותם
לגמרי;
ב. מישהו בונה
עליהם אולי את
ארוחת הצהריים
הבאה שלו.
ומי שלא טעם
מחית דרדרים
מוקרמת בשמש יער
חורפית מוגשת
קרה או חמה, לא
טעם מחית
מימיו.
-פו רעב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.