עמית וזנה / המסע לרגש |
ברגע שבו העננים עצרו דרכם
אי שם מעבר לרעיונות
לבי ראה מעוף ציפור
עוצר את הנשימה
וצועד ללא רגלים
מחפש את דרכי אלייך
זורע כוכבים למאור הזכרון
וחולם היותך
מוקדש לשירי ( הנפש התאומה שלי )
נרשם ב 7.6.02
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|