ניאו גדלה בין חורבות השמיים.
ניאו גדלה ברחובות שיממון.
זקן עץ טוען, עם חיוך בלי שיניים,
שאין לה גבולות, יש רק דמיון.

ניאו יושבת יום יום מכורבלת,
ניאו מרחפת, אך לא אבודה.
זקן עץ טוען, שהיא מבולבלת,
שאין לה עתיד, או אמת, או תקווה.

ניאו יושבת יום יום מכורבלת,
ניאו מרחפת, אך לא לבדה.
זקן עץ טוען, שהיא לא מיוחדת,
שיש עוד רבים, הם ישיגו אותה.

ניאו מצאה את עולם הביניים,
ניאו קיבלה את מתנת הפיות.
זקן עץ טוען, מתבונן בעיניים,
אין לה סיכוי, למות או לחיות.