|
עוד יום ועוד יום ועוד יום ועוד...
מד הדלק צנח
והקילומטראז' צובר...
הגיזרה מצטמצמת לצל חיוור.
אני בלונדינית עם עיניים כחולות
(אך אבוי- השיער נושר והעיניים שקועות!)
שקטה אך יפה,
גוועת אך נראית נפלא,
קוצרת מבטים- אני נושא השיחה
במרכז הכובד אך קלילה.
רק עוד קצת ואהיה באמת רזה!
פורשת ידיים דקות יותר
רוצה להיעלם עם כל משב רוח...
הבעייה שאז לא יוכלו לראות אותי
אריך שרזיתי, וכל הכבוד לי
וכמה- כמה שאני יפה! |
|
|
הי אתה!
כן אתה!
אני מדבר אליך!
תסתכל עלי כשאני
מדבר אליך, שב
ישר, וסדר מייד
את ערימת הזבל
והניירת שיש לך
על שולחן המחשב.
כן, אני יכול
לראות אותך! זה
ממש בושה איך
שאתה חי. שקם את
עצמך, ומיד. צא
החוצה לשאוף
אוויר, אתה פה
כבר כמה שעות,
נכון!?
אני מכיר אותך,
זו לא הפעם
הראשונה שאני
רואה אותך פה
ככה. יאללה,
תתארגן!!
צרצר, האח הקטן
צופה בך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.