תותי שדה / עור לתתרנים |
צמרורו הרך
ואנחה שנדמה משמיעים אבריך
בקרבה שלנו
מול הבחירה לבלום
לנגד הצעקות שפולט נונשלנטית מוחך
במאמצו התמידי לרסן
אלו ואלו ואלו
מפסלים אותי לכדי
הפרי הבשרני והנימוח שאני
המתיקות האצורה
העיגוליות שקוראת
לך לאהוב
לך לטעום
לך לדעת
הבשר המדמם והעור הקריר
הם הכמיהה
ליחד נדיר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|