אלוהים שלי,
אני יודעת שאין לי שום זכות כרגע לדבר איתך,
אני יודעת שאתה בטח כועס עלי שכבר שבועות לא התפללתי אליך אבל
המשכתי לקרוא לעצמי "דתיה"...
אני יודעת שאני לא בסדר, אבל קשה לי בתקופה האחרונה לדבר איתך
כל יום, כי התפילות האלו לא ממש מדברות אלי כרגע. ואתה יודע,
בדיוק כמוני שכשאני ארגיש שאני רוצה להתחזק- אני אחזור אליך,
ובגדול.
אז למה אני מדברת איתך?
זה בגלל עידן.
אתמול, כשאמרתי את התהילים בשבילו הרגשתי כל כך צבועה. איזו
פעורה אני שאני פונה אליך רק כשרע לי?, כילו, אני אנוכית נורא
בהתנהגות הזאת שלי.
אבל הפחד לעידן גבר על הכל.
אני מפחדת שיקרה לו משהו.
לא מעיזה לשאול אם נשקפת סכנה לחייו, מעדיפה להיות בספק, שאולי
הוא לא בסכנת חיים, למרות שהוא כרגע בטיפול נמרץ ולמרות שהמצב
לא משתפר.
כשהוא יצא משם- אני פשוט אחבק אותו.
הקירבה הזאת למוות מצמררת אותי.
מה אני אעשה אם הוא ימות לי פתאום???
אנשים התקשרו לשאול איזה חלקים מהתפילה עידן אוהב, כדי להגיד
אותם. ראיתי אתמול בקיבוץ המון אנשים עם ספרי תהילים וסידורים,
הכל בשבילו.... רק שלא ילך לנו.
אלוהים שלי (אתה עדיין שלי... בגלל ולמרות הכל...) אני רק
מבקשת שתעזור לו ותהיה איתו. צריכים אותו בעולם הזה,
אם הוא ילך, מי יקים קיבוץ חדש בחולות חלוצה???
מי ישב כל שבת עם סבא וסבתא ויבקש סיפורים מהקמת המדינה?,
מתחילת הקיבוץ...
עידן לא עשה לך שום דבר רע, הוא לא כפר כמוני, רק תעזור לו,
המצב כבר לא טוב בכלל אצלו.
אני אוהבת אותו יותר מאת האחים שלי, רק תשמע את הבקשות של כולם
ותציל אותו.

ה',
אתה יודע שאני לא אהיה מסוגלת להיות חילונית כשאהיה גדולה, וזה
סתם מין קטע כזה של גיל ההתבגרות... אנא, עזור לו והצל אותו.