נטע קראקובר / הסיפור האמיתי |
ואז הגעת אתה להיעזר
מחזיק כדור ריק על כתפיך,
שמסתובב על ציר סימטריה דמיוני.
כוח המשיכה שלך מושך אותי החוצה,
מחוץ לקליפה חסרת השימוש.
ריקנות שואבת פנימה,
במפלי מים ריקים מתוכן.
נשפכים אל תוך בריכת החיים,
הזורמת אל ים הבדידות.
טיפות מים זולגות מאישוני הלילה
מותירות את הגבעולים מנצנצים
באבק כוכבים בראשיתי.
חתיכות שמש ממלאות סיר נפוח,
אבל אף שמש לא תמלא את החלל
שנפער בתוכי כאשר התוהו ובוהו
הכריז עצמאות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|