New Stage - Go To Main Page

רן גלס
/
מנהגי אבלות

ולא אטה לחלותך?
כבר כמעט שנה. בסוכות יהיה שנה.
היום במסיבה פתאום לא הייתי מסוגל לרקוד. זה שוב היה בהמות
החתול השחור הענק ששורט בפנים. התיישבתי וכאילו היית שם.
מסביבי תחתים מקפצים ואני יושב כמו לוטוס נובל וחושב עליך. על
אז ביער, על איך ששמעתי שמצאו אותך, איך במטוס חשבתי עליך,
בהיתי בחלון והסתכלתי מעל העננים אולי אתה תופס טרמפים.
נעמה לי אהבתך מאהבת נשים. באמת. אני לא יכול להסביר. אתה
בעצמך אמרת שיש לנו אותו ראש.
אדיוט. למה עשית את זה? השתעשתי איזה זמן ברעיון שאולי התאבדת.
זה לא היה כל כך משעשע.
"שוקו הא?"
בדיחה אחרונה.

מתחת לצדף השישי בדוגית יש דלת ומתחתיה עוד דלת ומתחתיה אוצר

אולי זה יותר מדי אלכוהול ולא מספיק שינה בלילות האחרונים אבל
זה מה שעבר לי בראש. סיימתי ללמוד, ואתה לא. כשולם ילכו
לקומונה אתה תחסר. ליאוניד היה אומר שזה גרוטסקי. אני חושב שזה
..........
אני כבר הפסקתי לחשוב.
עיניים
ועכשיו
מתות
רואות
יותר

אני מתגעגע



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/7/02 1:35
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רן גלס

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה