ישבתי סהרורי מול המחשב, הרבה זמן עבר מאז  שבכלל עצמתי עין
והכל בגלל סיוטים שכבר התישו אותי עד לעצם. "כמה זמן זה עוד
ימשך" חשבתי לעצמי בעוד אני יושב מול צג המחשב ובוהה בכלום
שממולי, אמרתי לעצמי שבקרוב הגוף שלי לא יוכל לסחוב יותר ואז
אני ארדם, רק התענגתי על המחשבה של להרדם ולהרגיש את הכרית
החמימה והמלטפת מתחת לראשי. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שבחורה
אחת מסכנה העבירה אותי את כל מה שהולך עכשיו, כל החוסר שינה
והחלומות הלא רצויים, והכל בגלל בחורה אחת קטנה. אמרתי לעצמי
הרי עכשיו יש לי בנות על ימין ושמאל, הם פשוט סוגדות לי ולכל
צעד שאני עושה, איך יכול להיות שבחורה אחת קטנה הצליחה להעביר
אותי כאלה לילות איומים. אני סוף סוף חופשי משלשלאות האהבה
שהייתה לי, ובנות פשוט מתות לשכב איתי, לצאת איתי, להיות איתי.
הכל התחיל כאשר היא התקשרה אליי שוב, השיחה הייתה מלבבת והפעם
אחרי כל כך הרבה זמן גם אמיתית לא מזוייפת כזו של העיקר להגיד
שהכל "בסדר" אלא הפעם באמת הכל היה בסדר. פשוט דיברתי איתה לא
התהפכה לי הבטן הדופק שלי לא האיץ. אפילו הייתי חצוף כזה
וסיפרתי לה על הסקס האחרון מהלילה שלפני, והכל הלך חלק וכרגיל.
הלכתי לישון ועברתי את הלילה הכי קשה שעברתי בחיי, חלומות כאלה
עליה עוד מעולם לא היו לי. אלה היו חלומות עם מוטיב של קנאה,
אהבה כוזבת, שנאה, געגוע, עצב והכל מהול בחלום אחד מעוות בתוך
הראש הסלקטיבי שלי, התעוררתי מזיע עם דמעות והבנתי אחרי כמה
דקות של דכאון עמוק שמה שחוויתי היה חלום. חזרתי לעשתונותיי
הסתכלתי בשעון, השעה הייתה 9:45 בבוקר והרגשתי כאילו שלא ישנתי
שלושה ימים השינה הייתה כל כך לא טובה שלא נראה לי שהשלמתי
בכלל שעות שינה. היום המשיך כסידרו, עבדתי, אחר הצהריים נפגשתי
עם עדי, היא עלתה אליי "היה מה שהיה" ישבנו קצת, דיברנו והיא
נסעה חזרה הביתה. אני הייתי מרוצה וחזרתי לעסוק בכתיבה של הספר
שלי. אחרי כשעתיים בערך, השעה הייתה אז ערב, רומי מתקשרת ורוצה
לבוא אליי, אולי כבר קראתם מסיפורי הקודמים על רומי יזיזתי
משכבר הימים, כמובן שאיתה שום דבר לא משעמם ואפילו האקט המיני
לא שונה משאר היכולות המופלאות שלה. היא הלכה אחרי שעתיים וחצי
ואני חזרתי לשחק במחשב באחד המשחקים שיש לי, כמובן אכלתי,
שתיתי ועישנתי באמצע אפילו יצא לי לשבת עם חברים. אבל אז הגיעה
השעה שלי ללכת לישון וכמובן שלא ידעתי איזה לילה מצפה לי רק
קיוויתי שזה לא יהיה כמו הלילה האחרון. שמתי את המוזיקה שאני
בדרך כלל משתמש במדיטציה ונכנסתי לישון. הסתבר שהלילה הזה
אפילו גרוע מהלילה הקודם, באותו לילה היו כחמישה סיוטים שונים
שהמוטיב המרכזי שלהם היה "היא" ואני קמתי זוועה לגמרי, גמור
מעייפות ולא מסוגל לחשוב על בנות או על לצאת מהבית שלא נדבר על
עבודה, הרגשתי כאילו דרסו אותי עם משאית והשאירו אותי למות,
התאפסתי שוב לאחר שהתעוררתי מזיע ודומע עם הרגשת מחנק בגרון
ודיכאון עמוק. הבנתי בשנית שזה היה חלום, הלכתי לעבודה,
כשחזרתי בערב ראיתי את רומי שעשתה אותי עוד יותר עייף, היום
עבר לו והגיע הלילה ועכשיו כבר הייתי משוכנע שבגלל שאני כל כך
עייף אני בכלל לא אחלום, אני אתעלף. אלוהים ישמור כמה שטעיתי,
זה היה השיא התעוררתי כל כך הרבה פעמים שבכלל לא זכור לי
שנרדמתי, ומאותו יום התחילו לי נדודי שינה נוראיים, לא עצמתי
עין, החלטתי שאני מנתק איתה את הקשר כי "היא" הגורם לכל הבעיות
שינה האלה. וכך עשיתי חלפו להם בשקט חודשיים תמימים ואני חזרתי
לעצמי במלוא הכוח. עשיתי כסף תיכננתי טיסות לחו"ל היה לי סקס
בשפע שלא לדבר על מלא בחורות, חברים טובים, שמחת חיים. ואז
באמצע כל האופוריה שלי קיבלתי שיחה וכמובן שזו הייתה "היא"
השיחה הזו בכלל הייתה קלילה ולא רצינית שאפילו הסתלבטתי עליה
קצת סיימתי בציחקוק, דרישה לשלום ו"נשיקת ידידים". מאותו יום
אני בכלל לא ישן! זה ממש אבסורד אני לא אוהב אותה אני לא
מתגעגע אליה ואני לא חושב עליה היא בכלל לא נחשבת אצלי ברשימת
חברים קרובים, ועדיין היא הצליחה לשבור את האיזון החזק שלי
בחיים. הצליחה לכשף אותי ולכבול את ליבי ברגש לא מוגדר שאיני
קורא לו אהבה כי אני לא אוהב אותה כלל וכלל. אבל אני לא מצליח
לעצום עין, וכשאני כבר כן ישן אני לא מצליח שלא לחלום חלומות
עצובים או מכאיבים עליה! אני ממש משתגע, אני מתחיל לדבר שטויות
מכל החוסר שינה הזה. ושוב עשיתי מה שעשיתי פעם אחרונה אני לא
מדבר איתה ולא עונה לשיחות שלה בכלל. כי אז אני אירה לעצמי
בראש וזהו! כי אני לא מצליח להרדם האיזון של החיים שלי נשבר,
אני לא רואה בנות יותר כי אני עייף מידי ואני לא מצליח אפילו
לספק את עצמי, אני כבר לא עובד כמה ימים מרוב מחשבות טורדניות
וחלומות רעים עליה, אני לא רואה כל כך את רומי כי ממש לא בא לי
עליה, הראש שלי ממש לא עסוק בסקס כרגע, אני רק מנסה לפתור משהו
בתוכי שכנראה השארתי פתוח בזמן שהפרידה ממנה הייתה טרייה
ומכאיבה, ובהחלט אני עד עכשיו מנסה לחפור כמה שיותר עמוק כדי
לגלות מה כל כך מיוחד בה שגורם לי להשתגע ולאבד איזון, כי אף
אחת לא מצליחה להוציא אותי מהאיזון החזק והיציב שלי בחיי.  אני
חופר עמוק בנשמתי כדי להבין מה בדיוק לא פתרתי, עם איזה רגש
כלפיה עוד לא התמודדתי, ואני לא בטוח שזה לא האהבה שלי כלפיה
אולי אני אוהב אותה ולא יודע? אולי רק בתת-מודע שלי אני אוהב
אותה, או שאולי אני עדיין מתגעגע לתקופה מהחיים שלי שלעולם לא
תחזור, אולי אני נאחז באיזה הרגשה מסויימת באותה תקופה שאני
רוצה חזרה במסלול החיים שלי? למען האמת יקח לי עוד קצת זמן
להבין את דרכי התת-מודע הלא מובן של המוח שלי. ואולי אני אמצא
תשובה ואוכל סוף סוף להרדם.


התעוררתי מזיע ושטוף דמעות ישבתי בהיתי בתקרה אמרתי לעצמי
"איזה מזל שזה היה רק חלום, הייתי מת אם לא הייתי נרדם ועוד
בגללה" ציחקקתי ועצמתי את עיניי, שב להרדם.