אולי שירת צליינים בדרכם לכנסיית הביקור?
או  עלטה משובצת כסף כוכבים
מעל מנזר עמק המצלבה

לא.

את הדורמיציון לך אביא
בצריחיה האפורים
במליאותם  ובהדרם
כך,
באשמורת לילה אחרונה


ובעצם לא. לא רק.

פיסת חיים לך אפרוש -
נזיר פרנציסקני סמוק לחיים,
דק וגבוה,
גלימתו החומה לגופו הרענן
והוא מהלך
מכוון
לאלוהיו פנימה
בנהרה,
ובמעלה הדרך  
כך, למולו,
מתייגע ערבי זקן,
פניו חרושות שמש ורוח
ובידו אפסר חמורו
ו -

כן , מצאתי.

לך אשלח
את אהבתי,
על נביעתך אלי
אי אז,
על היותך
שם
עמי
גואה בגיאותי ,
על צלילי צחוקיך
שערבו כה לאוזני,
על נביעתך אליי
בסמיכות,
ללא מורא
אי אי אז
במפגש הבעירות
שלי  ושלך

כן. כן.

לך אשלח
את אהבתי
על אידממתך אלי
כאן,
עכשיו,

(נכתב  מעט אחר חצות, ה- 28.6.02, ולמי שלו מוקדש - יודע)