ב. ניצן / מחכה |
בעינייך השתקפה התשובה
הלחיים שהסמיקו הסגירו אותך
ואני עומדת ומחכה
אתה מביט הצידה
ועוד פעם לצד השני
מביט לכיוון הרצפה
ומחייך חיוך עגום לעברי
אתה פותח את הפה
כדי להגיד לי את התשובה
ואני עומדת ומחכה
וכשאמרת לבסוף
את המילה היחידה הזו
המילה
שלא רציתי לשמוע
הרגשתי את המחנק בגרון
ורציתי לברוח
אתה לא יודע עד כמה זה קשה לי
ומה אני באמת מרגישה
אבל הייתי רוצה שתדע
שאני כבר לא
מחכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|