| בטרוף - יוצרות - העולם,
 כמעיין גבר,
 בסער:
 
 הכל מתמוטט,
 בתמרו אל - על,
 במשאות - עשן ואש.
 
 העולם מתפורר,
 כפירורי - חרס;
 יסודותיו נופלים,
 כגיגיות,
 שמטו מן ההר.
 
 הכל ניצב על סיפי -
 תהומותיים;
 התפוררות וחורבן,
 הפכו לשיגרת -
 חיי - ההמונים.
 
 האנושות,
 מכתתה לאבדון,
 את אשורייה,
 ואין מי שישים בדרכה -
 מעצורים.
 
 בטרוף - היוצרות,
 ובאובדן - עשתונותיים,
 הכל סחרחר - הולך,
 בהורסו את התקווה,
 לעתיד!..
 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.