אני הייתי מרבה לשבת בפארק שליד ביתי. הוא היה פארק מאוד יפה.
היה אפשר לראות אותו מחלון חדרי, אבל הייתה עדיפה המוחשיות
שלו, לכן הייתי מרבה להיות בו. היה בו מין קסם מיוחד כזה. הוא
היה מלא עצים ירוקים ירוקים, ופרחים יפים בכל הצבעים. והריח
שלו, איזה ריח נפלא, ריח של אביב, תמיד היה לו ריח של אביב.
בקיץ, בחורף ובסתיו וכשהיה אביב אז בכלל היה נפלא. יש בו הרבה
ספסלים על מנת שאנשים יוכלו לשבת, אבל אף אחד לא יושב בהם. חוץ
מהזקנים שמדי פעם צריכים לנוח. אבל אף אחד לא נהנה לשבת
בספסלים. רוב האנשים היו עומדים, הילדים היו משחקים במתקנים,
המגלשות הנדנדות וכל האטרקציות האחרות, וההורים היו משגיחים על
ילדיהם שלא יקרה להם כלום. ויש בפארק הזה משטח ענקי של דשא.
ויש הרבה אנשים שבאים לאכול ארוחות צהריים ולעשות פיקניקים בו.
ושם אני יושבת. שם הכי כיף, אפשר לשכב על הגב ולראות  את
הצורות של העננים. ויש גם אגם, אגם שיש בו הרבה ציפורים, וכיף
להאכיל אותם. הילדים הקטנים משיטים בהם סירות שבנו. בכלל המקום
הזה ממש נפלא.

בלילה הפארק היפה שלי משתנה, אני יודעת את זה ביגלל שפעם אחת
לא נרדמתי בלילה, אז פתחתי את החלון ורציתי לראות איך נראה
הפארק בלילה. הוא בכלל לא היה יפה ומקסים. היה בו חושך מפחיד
של הלילה ושמעו צחוק של אנשים. מענין מי מסתובב בשעות כאלה
בפארק. שמעתי זכוכיות נשברות בנות צועקות והיה הרבה בלאגן שם.
לא חשבתי שזה יכול להיות הפארק הנפלא של הבוקר.
בסוף נרדמתי ושכחתי ממה שראיתי.

בבוקר קמתי נורא מוקדם בערך ב 6. לא היה לי מה לעשות אז הלכתי
לפארק. ראיתי את האיש הניקוי מנקה זכוכיות של בקבוקי בירה
ואלכוהול, מנקה קיא של אנשים ומעיר את עלו שנרדמו על הספסל
שילכו הביתה. כל הפארק היה מלא טינופת. לא הבנתי איך הכל
השתנה. הלכתי לשבת ליד האגם. התבוננתי בציפורים שקמו. הריח של
האביב התחיל להשפיע, השמש נהפכה לחזקה יותר והפארק ניראה יפה
כמקודם.

הייתי חייבת לראות מה קורה בפארק בשעות הלילה, ובכלל אני כמעט
ולא יוצאת מהבית כי ההורים של חברים שלי לא מרשים להם. אז
אמרתי לאימא שאני הולכת לישון אצל חברה ושאחזור מוקדם בבוקר.
הלכתי לפארק. היה שומם בו. התיישבתי על הספסל וחיכיתי, לא
יודעת בידיוק למה אבל חיכיתי.
ואז שמעתי רעשים מתקרבים, שמחתי. חבורה של אנשים עברה לידי.
אחד מהם נעצר לרגע ושאל אותי מה ילדה קטנה כמוני עושה כאן. ראו
עליי שאני ילדה קטנה, למרות שאני לא כל כך אני בת 14 זה לא כזה
קטן אבל זה גם לא גדול. וגם לא הייתי מפותחת לגילי.
אמרתי לאיש הזה שסתם שיעממם לי בבית אז באתי לשבת בפארק. הוא
אמר לי להצטרף אליהם ואז בכלל לא יהיה לי משעמם. כמובן
שהסכמתי.
התיישבתי לידו הוא ניראה לי כמו איש נחמד. הם פתחו נרגילה,
ידעתי מה זה נרגילה כי אח שלי היה מעשן קבוע. גם ניסיתי כמה
פעמים אבל לא משהו רציני. אני לקחתי את השאכטה הראשונה. ניסיתי
להיות מגניבה כמו שאומרים. ובאמת האנשים שם מאוד העריכו אותי
ואהבו אותי. במיוחד גיא, הבחור שהביא אותי לשם בהתחלה. הוא
התיישב לידי ואמר לי שאני אחלה בן אדם. אמרתי לו תודה וחייכתי.
הוא ליטף לי את השיער, זה היה נעים. הזכיר לי את חבר לשעבר שלי
וזה היה נחמד. אף פעם לא עשיתי משהו רציני עם בחור, במיוחד לא
עם אחד שגדול ממני  ב 3 שנים. הוא ליטף לי את השיער ולאט לאט
ירד, בהתחלה לפנים אחר כך לחזה לבטן, עד שהיד שלי עצרה אותו.
תפסתי לו את היד וקמתי ולקחתי אותו איתי. לא יודעת למה עשיתי
את זה, הגוף שלי פשוט משך אותי. הלכנו למתקן אחד שהיה בודד
משאר המתקנים וגם מהאנשים. אני השכבתי אותו ונשכבתי עליו,
בהתחלה התנשקנו והוא נגע לי בחזה, אחר כך הורדתי את החולצה ואת
החזייה, והורדתי לו את החולצה ואת המכנסיים. בסופו של דבר
היינו ערומים שנינו. ושכבנו. הגיע הבוקר ואני נבהלתי מכל מה
שעשיתי ולפני שהוא התעורר ברחתי משם.

לא יכלתי לחזור יותר לפארק הזה בבקרים כי תמיד נשאר לי הזיכרון
מהלילה ההוא. יום אחד הוא התקשר אלי, שכחתי שנתתי לו את
הפלאפון שלי. הוא רצה שניפגש בקניון. הסכמתי. נפגשנו, הוא
ניראה טוב מתמיד שזה ישר המיס אותי וישר חיבקתי אותו ונתתי לו
נשיקה. הוא אמר שהוא רוצה שאני אבוא היום אליו שיש אצלו מסיבה
פיצוץ עם אלכוהול ונרגילה והכל. אמרתי לו שאני באה. כמובן
שבאתי.
בהתחלה לא הסכמתי לשתות ורק עישנתי אבל אז ראיתי שגיא שתה
ושבגלל שהיה שיכור התחיל ללכת לבחורות אחרות, אז שתיתי גם וישר
קפצתי עליו. הלכנו לחדר שלו, ושוב פעם שכבנו.
וככה זה היה מאז היינו נפגשים שותים מעשנים שוכבים. ככה זה היה
החיים שלי. אפילו לא נחשבתי כאל חברה של גיא כי הוא לא אהב
אותי, ואני לא אהבתי אותו. סתם נהנו להזדיין אחד עם השני.
המסיבות התחילו לשעמם אותי, וגם גיא. אבל המשכתי ללכת אליהם.
ואז הצטרף עלינו לחבורה רונן, שמהרגע הראשון שראיתי אותו ידעתי
שאני מאוהבת. הוא היה כזה שווה וחמוד. וכל הבנות נדלקו עליו,
ורק אלי הוא בא. והיינו חברים ואהבנו אחד את השני. וזה היה הכי
הכי! הייתי ממש ממש מאושרת. לי ולרונן היה חיבור שאי אפשר היה
לתאר שנינו לא נהנו מהמסיבות, היינו קוראים אחד לשני את
המחשבות, שנינו אהבנו את הפארק, בקיצור היינו זוג מושלם.
אף אחד לא ידע שאנחנו חברים. היינו מתגנבים בישביל להיפגש.
הייתי צריכה להיכנס דרך החלון שלו בחדר בישביל להזדיין איתו.
בקיצור היינו זוג סמוי. אם מישהו היה מגלה שאני חברה שלו זה
היה הסוף שלי. הוא היה בן 18 ואני בת 14.

בסופו של דבר הרע הגיע, הזמנתי את רונן אלי הבייתה מתי שאימא
הייתה בעבודה. נכנסנו לחדר שלי ולצערי אין לי מנעול. שכבנו
בידיוק כשאימא שלי חזרה הבייתה ונכנסה לחדר שלי. היא תפסה אותי
מענגת את רונן בצורה אוראלית וחטפה שוק טוטאלי. היא צרחה עלי
נתנה לי סטירות, העיפה את רונן מהבית ואמרה שאם היא תראה אותו
שוב היא תתבע אותו על בעילת קטינה.
מאז לא ראיתי את רונן, מאז אני לא אותו אדם.