|
בחצר צריף "הנוער העובד והלומד"
גדל עץ פ י ק ו ס ע נ ק
עליו קיפצנו
שלחנו ידיים
משכו לי בצמות
יום אחד הופיע
ד ח פ ו ר
צעקתי וצעקתי
א ל ת ח פ ו ר
והעץ עדיין ש ם.
בכל יום שני בשבוע
בדרך להורי
נעצרת ליד הפיקוס
וזוכרת.
כמה תכלת
הסתננה
בין ענפים
וילד.
מוקדש לאחיותיי לחג האהבה, טו בשבט תשס"ב
|
|
|
"כמה?"
"שבע..."
"מה שבע?"
"מה כמה?"
"טוב נו, זרקו
את
העגבניות"
(גשש בפרישה
קשה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.