אמרת שתישארי
הבנתי את זה ללא כל צורך במילים
וסמכתי עליך
סמכתי כל כך.
הבטחת לי גב
בכל שאט נפש אפשרית
ותמיד נשבעת לאהוב אותי
ולעזור לי כשצריך.
מותר לי ללחוש לך
שעכשיו,
דווקא עכשיו,
יש צורך?
נתת לי תחושה
שלעולם לא אהיה שוב בודדה
כזו הגנה
לא ידעתי מעולם
וכך גם נעלמה.
כל ההבטחות
וכל המילים
מתגלים לי כעת כשקרים
מגעילים.
לא קל לי
לכתוב לך שירים
ולדעת שלעולם לא תדעי
שהפסדנו.
העבר לא יחזור להתקיים.
בשעת לילה מאוחרת
אני מרשה לעצמי
לבכות לכרית
לתת לאחרים לקרוא את נשמתי
התועה והפגועה
ולנחש מה קרה.
כי את אמרת שתישארי
הבנתי את זה ללא כל צורך במילים.
לעולם לא אסמוך עוד על אנשים.
לזו שלעולם לא תקרא את זה. אחרת לא הייתי מעזה... |