|
אמרת שתישארי
הבנתי את זה ללא כל צורך במילים
וסמכתי עליך
סמכתי כל כך.
הבטחת לי גב
בכל שאט נפש אפשרית
ותמיד נשבעת לאהוב אותי
ולעזור לי כשצריך.
מותר לי ללחוש לך
שעכשיו,
דווקא עכשיו,
יש צורך?
נתת לי תחושה
שלעולם לא אהיה שוב בודדה
כזו הגנה
לא ידעתי מעולם
וכך גם נעלמה.
כל ההבטחות
וכל המילים
מתגלים לי כעת כשקרים
מגעילים.
לא קל לי
לכתוב לך שירים
ולדעת שלעולם לא תדעי
שהפסדנו.
העבר לא יחזור להתקיים.
בשעת לילה מאוחרת
אני מרשה לעצמי
לבכות לכרית
לתת לאחרים לקרוא את נשמתי
התועה והפגועה
ולנחש מה קרה.
כי את אמרת שתישארי
הבנתי את זה ללא כל צורך במילים.
לעולם לא אסמוך עוד על אנשים.
לזו שלעולם לא תקרא את זה. אחרת לא הייתי מעזה... |
|
|
אני זוכר את
הסלוגן הראשון
שלי, כאלו זה
היה אתמול,
חזרתי משדה הקרב
וראיתי מלבנים
עם משפטים
סתומים על הבמה,
ההתרגשות שאחזה
בי שלחצתי על
שלח לחמך,
וההפתעה המוחלטת
שסלוגני אושר.
כיום אני אזרח,
וסלוגני מילאו
את הבמה ככוכבים
אשר על שפת הים,
ועדיין אין לי
מושג מה זה
חרפרשץ
חצי תימני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.