בקבוקים, שקופים ריקים ללא משמעות.
אנחנו פה כמו בקבוקים אל מול האור החיוור של החיים.
דף לבן ריק מתוכן שומם בדממה נשתקת,
כאהבה מתקלפת מקיר של משמעויות.
על כביש אספלט חמים בקיץ זרוקים הזכרונות,
המכונית של החיים ממשיכה לנסוע.
הסכין חותך באפלה כל הנשאר מהתקווה,
רוצח כל רגע ורגע שנשאר בינינו.
אני זוכר את עינייך כניצבים מול הרוח,
הרוח השקופה של החיים שלנו.
קבר אבות קבר אותי בשתיקה מוחלטת,
ללא כל משמעות בקבוקים ריקים.
שנינו על הרצפה ערומים...