מסך זה נכתב בזמן בו המדינה שסועה ומפולגת להרבה מפלגות
מושחתות אחד כלפי השני ואחד בטוח השני.
פוליטיקה נחשבת למילה מגונה המעוררת סלידה ואשר מושרשים
במשמעותה ערכים אתנוצנטרים מלוכלכים אשר על פיהם העמדה בה אתה
עומד מייצגת אותך ואת מהותך.
הבעיה בייצוג זה הוא תקיעת הראש באדמה והשחתת זווית ראייתך
האובייקטיבית כאזרח.
נקודת מבט זו משתנה בהתאם לעמדה בה אתה עומד והאמת מתעוותת
ומקבלת צורות שונות אשר אינן משתנות ובכך אין התקדמות בהתאם
למציאות המשתנה או לכיוון האידיאל.
האזרח אשר מאמין במניעה הטהור לקידום החברה לנטל ובגלל נעילתו
במקום הופך הוא למושחת כמו אותו פוליטיקאי. הכוח של
אידיאליסטים הוא פעוט כי שאיפותיהם שייכים למיעוטים, כך
שהפוליטיקאים אשר שורדים הם אלו אשר הופכים בינוניים וממעיטים
במעשים. בבינוניות האמצע הוא המנצח והמצב הבלתי נסבל נהיה אין
סופי ומתמתח עד כדי כך שהשינוי המתרחש בתקופת קדנציה הוא בלתי
מורגש ונדחה לדיונים נוספים בעשור הבא.
בידיעה שאת משך כל חייך אתה תעבור בחוסר התקדמות מדינית כלכלית
לא משנה מה בחירתך הפוליטית היא אתה מבין שאתה חסר תועלת
ותמיכתך הפוליטית היא רק בפוליטיקאים המושחתים אשר דואגים
לכיסאותיהם יותר מאשר הם דואגים לך.
רק ע"י גמישותנו ונדידתנו לאורך המפה הפוליטית ובחירת מספר
נקודות אחיזה נמצא לנו דרך אחידה בה נוכל לתת יותר כוח לשלטון
אך גם למנוע שחיתות והימצאות גורמים לא רצויים בעמדות מפתח.