וכל לילה, הם היו יושבים,
יושבים מסביב למדורה.
הם היו צוחקים
וצוחקים וצוחקים וצוחקים-
עליו.
אבל הוא לא צחק.
הוא בכה.

כשהדמעות ימלאו אוקיינוס שלם,
אז תוכל להשתחרר מהכישוף הנורא.
כשלאלוהים יימאס והוא יפסיק לצחוק
אולי תיגמר הבדיחה הנוראה.
עד אז, ילד קטן, אתה תהיה,
תהיה כמו המיעוט ותבכה.

מישהו מחכה לך למעלה,
גם אפילו בפינה.
המישהו הזה יאהב אותך,
יכבד ויוקיר אותך...
אתה תוהה בינתיים: מתי הוא יגיע?

אולי הטיפש מהכיתה השלישית יירגע
כשיעבור חופש שבועות.
הוא יפסיק לצחוק, להציק לך
ויחליף זאת בהצעת חברות.
הסיכוי שזה יקרה קטן
כמעט כמו הסיכוי שחיזר ינחת אצלי בבית.
אבל מי יודע... העולם אוהב נורא להפתיע.