|
אף פעם לא ידעתי איך זה
להיות לבד
עד שהלכת.
כל כך לבד,
ניסיתי לעשות את הדברים שעשינו יחד
אבל הם רק הזכירו לי אותך לי אותך.
ניסיתי לעשות דברים שלא עשינו
אבל לא יכולתי לרצות שום דבר.
ניסיתי לחייך,
אבל דמעות היו בעיני כל העת.
ניסיתי לצחוק,
אבל שום דבר לא היה מצחיק.
כל כך לבד,
אף פעם לא ידעתי איך זה
להיות לבד
עד שהלכת.
אף פעם לא ידעתי איך זה באמת לאהוב עד שחזרת. |
|
|
איפה כל צעירי
תל אביב?
לא טל מוסרי
ודנה דבורין
וכאלה, שברור
לכולם מה יצא
מהם, אלא טל
זייברט, יריב
יפת, תומר
גוטליב, שיר
גוטליב, נועה
כהן, איפה אתם
כולכם?
כל היודע דבר על
מקום המצאם
מתבקש לכתוב
סלוגן על כך,
בצירוף המילים
"צעירי תל
אביב", ואני כבר
אראה.
תודה.
הנה, שימוש
נורמלי לקובייה
הזאת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.