אנשים הם כפויי טובה מטבעם -
זה ידוע. אין כאן כל חדש.
כשתאמר: "עוד שורצים הדגים בים,"
חיוכם הזדוני ילוטש.
כשתלחש: "הירגע, אל תפחד, אל תבכה..."
יינצר בליבם זיכרון,
שביום בו אתה לעצה תצפה
בראשך בעצמה יהלום.
כשתגיד: "כבר סבלת הותר ומספיק,
וכעת הוא הזמן להתחיל להדחיק,"
נקמה תארוב בעיקול החיים
ותכה באמרה: "חלשים מדחיקים."
כשתצעק לבריות ותדרוש טובתם,
אל תשכח את החוק הקסום:
אנשים לא סובלים להרגיש חובתם,
וזכותם לא לתת לך כלום.
כשתקריב עצמך לטובת הזולת,
אל תביט בעיני הזכוכית.
התודה בה תזכה תישנק לא מעט
ותידום הבטחה בשממית. |