|
לעתים נקרים בדרכי אנשים
תמימים. איני יודע מה לעשות
כדי לכמש את ירוקת פריחתם
ולהחליפה באיתנות שורשים
שנשרפו בשמש היוקדת.
אני מסביר להם.
דג הגון לעולם לא יימלט
מחכתו של הדייג הערמומי.
הנרמס בשתיקה ייקטף
ויישא את סימני הסוליות
עד יום פגישתם בבערה המקפחת.
אני מזהיר אותם.
התבוננו מבעד לשקיפות,
שכן הצללים הצבעוניים מורכבים
מכפי שנדמה בעכירות הערפילית.
הקשיבו לרחשי הרוח המלטפת מבעוד מועד
פן תעקור יסודותיכם הסופה.
אני תמה -
האם פעם היו זויות עיניי
יבשות כשלהם? האם קרנו לחיי
סומק טבעי בלא מבוכה או בוז?
האם כיווצי לבי ומפלי
דיכאונותיי היו כברק
המפלס דרכו בעננים השחורים?
לעתים נקרים בדרכי אנשים תמימים.
אני זורע בקרבם את החשש שינבט,
ינץ וישבע מעכל את נפשם
ויכהה בלהט הסליל הדק
הפורס עוד סלסול לעבר המציאות. |
|
|
ויביט אדני בעם
ויאר כי אלפי
מונין חטאיו
פשעיו ושחיתותו
וישלח עליהם
ביום ההוא את
החת האמורי
הפלשתי הבבלי
הטנאזי הפרמקי
ועוד כמה שמות
ששכחתי כבר
ויתבאס העם ביום
ההוא ויצעק אל
אדוני: יופי כי
בוגר הינך
ויצמיד כפותיו
אל אוזניו
וינפנף בלשוניו
אליהם
- תנ"ך 2000
הגירסה הלא
מצונזרת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.