אל הערפל הצטרפו עוד כמה מידידיו. החושך והצל, האפלה והשחור,
ואביהם, הלילה.
כולם עמדו בשורה במרכזה הלילה.
הם עמדו מולו ושלפו חרבותיהם, והוא עמד מולם קורן אור.
הם היכו בחרב, חתכו אותו לחתיכות. והאור נחלש.
הוא לא נפל, הוא לא נסוג הוא עמד מולם, מוכן.
החרבות שינו צורתם, גרזנים, קרדומי קרב!
והוא, עמד, ולא זז.
חתכו, היכו, פרסו ומה לא עשו?!
אורו נחלש ודעך, והוא אפילו לא נדרך.
עוד מכה אחת ניצחת והוא ימות!...מהפח אל הפחת!
אז תציל אותו, אני מבקש.
תקבל אותו ואל תתבייש.
בלעדיו הכתפיים יהיו שפופות, אז אל תיתן שיצחקו עליך במקלחות.
אל תניח להם לדחוף, תחזק את האור, אל תהיה קוף!
אם תהיו אחד, תוכלו הכל לעשות.
אז תעמוד על שלך ותלמד לוותר, תריב כשצריך ותלמד לתמרן,
תקווה ותדע, תאהב ותצחק, וכדאי גם,
שתשמור על כבודך!

שיהיה לך בחיים,
בהצלחה!