בסעוד שחל / כפירה |
לפעמים נדמה שאלוהים, צוחק עלינו, כי הוא יודע, שהכל זה כלום.
שאנחנו רצים כמו עכברי מעבדה מפוחדים על גלגל שלא מגיע לשום
מקום.
האוויר, שלך אלוהים,
המים, והשמש, האדמה, והקולות והמראות, והרוח.
אבל הדמעות האלה הן שלי.
וגם אם זה הופך אותי לכופר הגדול ביותר, אני לא מוכן לתת לך
אותן.
ואם הן שלך, אני לא סולח.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|