העורקים שלך סתומים, אבא.
שלי נסתמים ברגעים אלו ממש.
דממת הלילה עוזרת לי לשמוע אותם נסדקים ומסתיידים.
הסגריות שלך, סתמו אותך,
האוכל, הצי'פס המתוקים הבשר.
המרק והפיתות,
ושהפסקת לעבוד בחקלאות.
וגם ההורים שלך,
מה לא ידעת?, לא ציפית שככה יהיה בסוף!
איפה השכל שלך!
ויותר מכל אני יודע שאתה מפחד.
וזה הורס אותי.
אבא שלי גיבור, אני אוהב אותך,
תשמור על עצמך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.