לצה"ל לא התגייסתי. הלכתי מיזמתי ללשכת הגיוס ושם אמרו לי שיש
עודף בנות בשנת הלידה שלי והם מוותרים עלי. מישהו, שקרא בעיתון
שהאלוהים הוא לא בכיוון שלי, אירגן אותי לתנועת משיח הלוואי
שיתמהמה, תשובה לאלה הרוצים משיח עכשיו בדמות מנחם שניאורסון,
אלמן, בן 90, מ-770 קראון-הייטס, ברוקלין, ניו-יורק. יצאנו
להפגנות כשבידינו שלטים "המשיח יבוא רק על גופותינו המתות".
"תישמר אופציית לובאביץ' לשנת 3000". בגלל שאני נראית טוב
וכלפי חוץ לא ביישנית, נתנו לי לנאום על במה את מה שכתבו אחרים
וקצת מה שבלב שלי. אמרתי שעכשיו לא מתאים למשיח להגיע, מה נעשה
ברבבות מיליוני ידיים עובדות שיקומו לתחייה, זקנים וכל מיני
מוגבלים, שהידע שלהם מעודכן לפני 2000 שנה. הם יהפכו מובטלים,
ירצו לחזור למות ולא יוכלו. בואו הקרוב כבר הביא צרות. ישישים
וחולים החליטו למות מהר כדי להספיק לתחיית המתים. לבסוף פצחתי
בזמר מסתלסל. ומי לא בא, ומי לא יבוא - לו-בא-ביץ'. מישהו צעק
שרבין לא ייתן כיסא למשיח ושחרחר מרפיח אמר שטוב שיבוא המשיח
כי אז היהודים ירו עלינו כדורי זהב ונוכל לאסוף אותם ולהתעשר.
יותר מאוחר, כשעלו עלינו תומכי המשיח בשירה אדירה, ברחתי.
בחדר השכור ברחוב טרומפלדור קרא לי דוד המתחסד קטעים ממאמר
שכתב. עצמות הן בריות שקטות ונעימות, לא כמו הרוחות שהן פעילות
ורגשניות. העצמות נחות ואוספות כוח ליום תחיית המתים, ואילו
הרוחות נאנחות ומיללות על כל שמועה כאילו מגיע משיח צדקנו.
העצמות שוכבות מתחת לאדמת ירושלים הקדושה ונאנקות כשבולדוזר
פולש אל ביתן. ואז שלמה החכם בדיוק הופיע וגיחך. בגלל העצמות
תהיה התרוצצות עצומה בעת תחיית המתים. כל שלד ירוץ למצוא את
בשרו. אבל החרדים החליטו שאין להזיז יהודים מקברותיהם, אסור
להחריד את מנוחתם. אולי כדאי להרגיל אותם כבר עתה לבוא המשיח,
שיזוזו מעכשיו. דוד נענע בראשו והרצין. גוף היהודי שונה מגופו
של גוי כי אינו אוכל שקצים ורמשים המחבלים בגופו, והחכמה
המתבססת על חכמת הגויים אין לה חזקה על הגוף היהודי. עכשיו
הכול נעשה ברור לי, השרימפס הוא שעושה את ההבדל, והתורה שירדה
משמים עשתה אותנו שונים, אבל מדוע הרבה יהודים דתיים בחו"ל
הולכים אל רופאים גויים. תמיד צחקתי על ההורים שלי שמשתתפים
בהילולת הבאבא-סאלי ושותים מים קדושים, חשבתי שרק מזרחיים הם
כאלו שמאמינים באמונות טפלות. עכשיו אני יודעת שגם האשכנזים
מטופשים, איך הם רבים על כל פירור משיירי ארוחתו של רבם
וזולגים דמעות על קברי שייח'ים שקודשו והיו לדמויות מהתנ"ך.
אני מוכרחה לעשות הפסקה, לקחת שלוק, ועם דמעות בעיניים לספר על
אבי.
עוד כשהייתי פעילה בתנועה להתמהמהות המשיח, אהובי התחיל לחזור
בתשובה. הוא לא אמר לי. יום אחד הוא הופיע עטור כיפה וציציות
והכריז שהוא הפך להיות חב"דניק ותומך נלהב של האדמו"ר
מלובאביץ'. מה שהלך בינינו. צעקות, בכיות, אפילו מכות. שלמה
החכם ישב איתו שעות והסביר שהתפיסה היהודית של הגאולה מתכוונת
בעיקר לגאולת הרוח, שביהדות אין מקום למושג המשיחיות. בקבלה
הלוריאנית, למשל, אין משיח. צריך לעשות תיקון כל יום, לאסוף את
השברים, לקדש את השגרה שבעבודת החול. המהפכה הגדולה של משה היא
ההתעסקות באל המופשט. משיח זה בפירוש עבודת העגל. אביאל, שצה"ל
דיכדך אותו, והחיים החילוניים נראו לו פתאום ריקניים, אמר כי
אין כמו הרבי בדורנו שעשה להפשטת המושג האלוהים, כמו משה רבנו,
שעליו התורה אומרת שהיה עבד השם ובעזרתו למנהיג העם, כך גם
הרבי הוא עבד השם, איש נקי מאינטרסים. הרבי כל כך מבטל עצמו
בפני הקב"ה שמה שהוא אומר למעשה הוא דבר השם. שלמה ענה שבמצוות
האל אנשים היקשו את ליבם לאורך ההיסטוריה ועשו מעשים לא
אנושיים. האל תובע לעתים לסגור את לבך ואת ברז הרחמים, ואני
שאלתי את אביאל, מדוע המשיח המיועד גר בברוקלין, אין לו חמור
לבן, אין לו ילדים, רק חטיבת טנקי מצוות הפזורים ברחבי העולם.
מדוע הוא מתאים להיות מלך עלינו ולא אחר. אביאל השיב במתינות
שהקליפות מכסות אותי, בתוכי אני טובה ומאמינה וכשאסיר את
הקליפה ואגיע לתוך, אאמין כמוהו. הראיתי לו קטע מעיתון שגם
להינדים נולד משיח. בצפון הודו נולד תינוק בעל אף ארוך שאין לו
שפה עליונה ושתיים משיניו בולטות כדוגמת שיני השנהב של הפיל.
ההינדים מאמינים שהוא התגלמות האל גאנש בעל ראש הפיל והם
סוגדים לו כאל התבונה.
אביאל התחיל לסרב לשכב עימי. אפילו לא נשק לי. יום אחד גבר
עליו, יצרו, אך קודם קרא את דף ההוראות שהופץ בעולם החרדי
והכריח אותי כאילו שאני אשתו החוקית ועושה איתו אהבה בפעם
הראשונה, לפרוש מפה עבה על החלון שלא יכנס אור חלילה, ליטול
ידיים ולעטות חלוק על מערומי. שכבתי על הגב. קצת נישוקים
וחיבוקים ואחר הבדלתי רגלי זו מזו. לקחתי איברו ודחקתי אותו
לאט, כמצוות הכתוב, לפתח שחטאת בו רובץ. היינו מכוסים לגמרי
וזה גירה את שנינו יותר. כשהכל נרגע שפך עלי אביאל מים צלולים,
החליף את הכתונת שדרכה ניהל את מעשה האהבה, ציווה עלי להביא
משהו לאכול ולספר בשבחו. שעה ארוכה סיפרתי בשבח אהבתו מאז ועד
עתה. אחר כך כשרציתי שוב, לא היתה לי ברירה אלא להשקותו לשכרה.
ערבבתי ג'ין, וודקה, טקילה, ורום, הוספתי פרוסת לימון, מזגתי
קוקה-קולה לכוס גבוהה, הכנסתי לכוס קוביות קרח ואת מיני
האלכוהול, בחשתי בעדינות, והגשתי למיטה את המשקה. כמו שלא עמד
בפני המשקה, כך לא יכול היה אביאל לעצור את העמוד שהתרומם ועלה
מגופו והלילה הפך לליל אהבה סוער.
הזמן המשיך לתקתק. השיחות של אביאל התמקדו ברבי ובמשיח. שאלתי
אותו, אם הרבי הוא המשיח, איך זה שהוא כל כך חולה. צדיק הדור
לא סובל בגלל עצמו, ענה, אלא בגלל חטאי הדור, דברים שצריכים
תיקון, ביניהם שנאת חינם שבגללה חרב המקדש. שמן זית טפטף מפיו.
אביאל הדביק אותי במגיפת המשיח. ראיתי בעיני רוחי את טקס העלאת
הרב על חמור, איך הוא בא בשערי ירושלים ומניח את אבן הפינה
לבית המקדש, איך הרב שך קורע קריעה, איך נטעם מבשר השור
והלוויתן, בעזרת המשיח כולם יזכו בטוטו ב-10 מיליון, ערך
החמורים יעלה ואף אחד לא יצעק חמור מתוך מכונית נוסעת. בגלל
אביאל לקחתי שיעורים בכפר חב"ד. בבוקר התלבשתי בצניעות, אבל
בערב חזרתי לעיר, מוכנה לפעולה. שני העולמות קסמו לי. ייחלתי
למשיח שירשה לקחת מן הטוב שבשני העולמות. גם בבגדים צנועים
נראיתי מפתה, ודתיים כחילוניים הציעו לי הצעות משונות. אביאל
אמר שאני אשמה, שאני מתהלכת בבגדי כאומרת, בבקשה הסירו אותם
מעלי.
יום אחד הגיע אביאל נסער כולו. שלושה שבועות התבודד בחורשה ליד
צפת, ואני כמעט נאהבתי על-ידי שלמה החכם. אביאל נראה שונה.
פתאום הוא נהיה פחות דתי ויותר קיצוני. מהצבא הוא סולק ארבעה
חודשים קודם לכן. באביאל נכנס שיגעון שהוא חמורו של המשיח.
המשיח חולה ואיננו מגיע בגלל החמור שאביאל רואה בו את עצמו.
החמור מייצג את הדברים השליליים שהמשיח נזקק להם כדי לממש את
עצמו. אני, אגל טל, חייבת בעזרת קסמי לשכנע את המשיח, הלוא הוא
האדמו"ר מלובאביץ', לבשר באופן רשמי שאביאל הינו חמורו, ואז
אביאל ישתטה כחמור. לדוגמה, יפרסם מודעה בעיתון שהוא מציע
שאחרי שהלובאביץ' ייתן ברכה ודולר, לזרוק את הברכה, לקחת את
הדולר, ולתת אותו תמורת הצצה בספר הזימה של מדונה. אביאל
ועשרים חברים התארגנו ואספו בשבילי כסף לנסיעה ומחייה במשך
חודש בברוקלין. מה שאני אעשה תהיה המצווה הכי גדולה וחשובה,
שלאחריה יהיה אפילו מותר לי להיות חילונית, כי אהיה מורמת מעם.
מותר לי גם ללדת מהרבי כי הוא אלמן, וכך אם האדמו"ר ימות חלילה
וחס, ייוולד לו יורש מזרעו. שכחו שלפעמים, לא עלינו, נולדות
בנות, ומישהו שאל את הרבי, הזקן הקדוש, אם הוא רוצה ויכול
לזיין? אך העיקר, סיים אביאל, שתשכנעי את הרבי שימנה אותי
לחמורו.
הייתי כבר משוגעת מהמלים ומעסקי משיח. אבל אני צעירה
והרפתקנית, שינוי לא יזיק לי. ובכלל, כדאי להתרחק מהארץ
ומאביאל. לצאת מהביצה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.