|
היא מחייכת אלי
היא צוחקת עלי
מספרת גם דברים עצובים
הוא איתי כבר עשור
משתתף בהומור
הוא אחד מחברי הטובים
היא יושבת איתי
מסובבת אותי
נהנית כשאומרת לי לא
הוא נהיה רגשני
הוא אומר שאני
האויב הכי גדול שלו
זה לא פשוט יותר, זה לא ברור יותר
כבר לא מובן לאף אחד
אני קרוב יותר, אני עצוב יותר
אולי עדיף להיות לבד
היא שלמה רק איתו
היא אוהבת אותו
תעשה היא הכל בשבילו
הוא איתה כל הזמן
הוא רוצה כמובן
שתהיה רק שלו, רק שלו
היא אומרת הלוואי
והיו לו אולי
כמה תכונות משלך
הוא אומר אל תתחיל
לנהוג שלא כרגיל
ובינתיים קשה לו איתך
זה לא פשוט יותר, זה לא ברור יותר....
מילים: ברק פלדמן
כל השאר: אמיר שניר
|
|
|
פעם בארבע שנים
יש אולימפידה,
אנחנו שולחים כל
מיני מתמודדים
שחוזרים מקסימום
עם ארד או במקרה
היותר מחמיא
כסף,
חודש אחרי יש את
אולמפיאדת
הנכים, שכשהם
חוזרים יש מטוס
מיוחד שמביא את
המדליות, אנחנו
הארה"ב של
המדליות.
שזה מרגיע אותי,
כי אם מחר תיהיה
התפוצצות
גרעינית וכל
העולם יפגע,
כולם יהיו נכים,
אנחנו מנצחים את
כולם.
עמוס מהמוסד
מוצא נחמה
בפרוטזה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.