שעת חצות מתקרבת, הנשף בעיצומו. לצלילי טנגו אנו רוקדים.
פיך אוחז בורד, ואילו פי מלא תשוקה אליך.
איש איש מאחורי מסכתו הוא, ללא מילים, רק שני אנשים הנמשכים
במערבולת החיים.
בסופת היצרים...
ומצולות האהבה...
השעה חצות, המנגינה נעצרה..
ואני מתעורר לצלילי - "יש לך הודעה"!
התעוררתי רק כדי לגלות שהנסיכה פרצה את גבולות החלום, משאירה
בידי את צורת המחשבה שלה, את הראש שלה... את החלומות שלה
ולא אנוח ולא אשקוט, אעבור מבית לבית, עד אשר אמצא את גוף האדם
שיתאים לראש הזה.

bonjurno princessa !

אני מואד אוהב לכתוב, יש לי אהבה למילה הכתובה, אך מעולם לא
ראיתי בזה מקצוע, הדברים שאני כותב הם סנטימנטליים, אישיים
ומוקדשים לאנשים מיוחדים.

סופ השבוע עבר, והרבה מנוחה לא היתה, הייתי מאוד טרוד ממבחן
שעתיד להתקיים מחר, ולא הספקתי לישון מספיק ( אילו רק יכולתי
לישון ולהתעורר מנישקתה של הנסיכה ):)

אני מבין לכוונתך שהעינים ושפת גוף מבטאים חיים שלמים, אפשר
ללמוד על מישהו רק מללכת לאיבוד בין עיניו, ולהבין אותו מהצורה
בה הוא משלב את ידיו.
ובכן, אז ככה - אני מאוד נמשך להלך רוחך, לצורת מחשבתך, וכמובן
כשרון הכתיבה שאת מחביאה בין כליך..
תמיד ראיתי את עצמי כבן אדם מאוד הומני, ומאוד סוריאליסטי, אך
אני יודע שהמציאות אינה תמיד כפי שהיא משתקפת מבעד לצג או
אפילו מבעד לבן אדם שמצליח להסתיר את רגשותיו.
הייתי מאוד מעוניין להפגש איתך, את נשמעת (מוזר שהמילה  הנכתבת
כאן היא נשמעת, אם כי נקראת היא מילה שיותר מתאימה...סתם  .
למחשבה) מאוד מעניינת, ולא נדמה לי שפגשתי משהי חופשיה בדעותיה
כמוך, וזהו מאוד מרענן.
כמובן שכל זה בגבולות החד מימד מהמציאות הוירטואלית שבה אנו
מתקשרים.
אני מסכים איתך בכל לגבי שבאמת מה שחשוב באדם זה הפנימיות,
האופי המחשבה, האומנות וההתנהגות, לא יצא לי לפגוש הרבה נשים
כמוך שדוגלות באהבת היופי הפנימי. וזה מראה על גישה בוגרת
ויותר חופשית מכל הצביעות שמאפיינת את תל אביב כיום.
זה מוזר איך שהגורל אינו ידוע, והמסע שלנו בחיים מורכב מאנשים
שאנו פוגשים בדרך.
אך אם כל הרצון הטוב, אנו בכל זאת מושפעים מהחיצוניות בין אם
נרצה ובין אם לא. צריך שתהיה משיכה אפילו אם מינימלית בין שני
אנשים. לא סתם מכנים זאת כימיה.

רק לסיום אכתוב שאני מאוד הייתי מעוניין להיפגש איתך, וכן, אני
חושב עליך בין הרהור פילוסופי לשני.

מחכה לשמוע ממך,
שלך
נסיך.

----------------------------------------------------------------------------------------

בוקר טוב !
שוב, בפעם המי יודע כמה, אני מוצאת את עצמי קוראת מכתב של
מישהו אשר מכנה את עצמו avi2be...
וחיוך ענק מרוח לי על הפרצוף כמו ילדה קטנה שזה עתה קיבלה את
הסוכרייה הכי טעימה בעולם...
נמסה בין מילה אחת לשנייה, מגכחת בין בין ציטוט לציטוט
ומבולבלת מעט, מתוך רצון לפגוש את הדמות הנסיכית שכותבת לי
מילים רכות ואמיתיות כל כך....
מסמיקה... שוב מחייכת... משתוקקת לחלוק איתך ריקוד בנשף
המלכותי, לקרוא בשפתייך תשוקה.. להעניק לך את הורד שבפי...
חושבת על הדמות  שמאחורי המילים המופלאות הללו...
עוד כאשר הייתי ילדה קטנה הבנתי שאני הולכת לעסוק אך ורק במשהו
שמעניין ומרתק אותי, שירתק אוותי ויפתיע אותי כל פעם מחדש, אני
חושבת שגם אתה יכול- תעבוד במשהו שבאמת באמת מעניין אותך ולא
רק בגלל שזו הכנסה טובה...
אתה כותב מאוד מוכשר ואני לא רואה סיבה שלא לעסוק בכך, אך רק
אם יש בך מספיק רצון להפוך את זה לתעסוקה שתהנה ממנה כל חייך.
אין צורך בתיאור החיצוני שלך (ראשית משום שיש לי תמונה שלך
ושנית משום שכבר הקסמת אותי במילותייך ושום תיאור חיצוני לא
ישנה את דעתי..).....
משתוקקת לקבל את המכתב הבא שמשום מה אני בטוחה שיקסים אותי לא
פחות מקודמיו...
עדיין מחייכת (-:
מתאהבת...
מצפה לשמוע ממך בקרוב נסיך שלי...

שלך...
אני