יצאתי להפלגה לפני שנים אחדות
כשהגעתי ליבשה לא האמנתי למה שעיניי רואות
חשבתי שזאת הודו, כי זה נראה לי מוכר
אבל איפה הרגש כשרוצים ליהנות מה"מוצר"?

בזמן שתהיתי למה בהודו אין שום יישוב
אנסתי את הרגש הלוך, חזור ושוב
עד שהפך לאוויר, ונהדף בלי שום כוח
עצובים המלחים שנאלצתי לשכוח

פתאום באת בספינתך אל נמל אמריקה
אמרת: "הודו זה לא כאן, מצפן יקר, אתה טעית!"
כן את - באת בספינתך והראית לי כל טוב
מחוזות חדשים - ללא אונס, ללא שום ביזבוז

יופי בתולי, אגמי בדולח ויערות אינסופיים
(לא ברור לי איך בין אמריקה להודו טועים?)
אדמה וחווה סוף סוף נפגשות לראשונה
בארץ חדשה בה באמת יש אהבה