|
וכשאני קולפת תפוחים,
תראי אמא תראי
אני קפיצה,
אלייך אני מועדת
אל הדשא הירוק שבין כסאות הנוח
חותך כמו סכין.
אבל את לא רואה
שגם אני ידעתי כבר גילוי
מבעד להתנחשויות קליפה
קהה
אני עושה דרכי
ומטפסת שוב למקפצה |
|
|
ישראל, אל
תתעצבן. יוסי
מהועד-בית בא,
אז נתתי לו צ'ק.
אני לא מטומטמת,
באמת לא ידעתי
שזה עולה כסף
להחזיק תיבת
דואר.
האשה הקטנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.