19.6.02


מרתה היקרה,

היום שאמא חזרה מהעבודה, היא סיפרה לנו שעברת לעולם הבא.

בהתחלה, זה לא עשה כלום, ייחלתי לך שיהיה לך טוב במרומים.

ואח"כ, שהקדשתי לך דקה או שתיים, התחילו לצאת דמעות מהעיניים.

אני יודע שכבר חלמת שזה יגמר, אך קשה לי להסתדר.

אני יודע שזה כבר לא היה בשבילך לחיים,

אבל מה לעשות, קשה לי להשלים עם העבודה שגם אנשים טובים
נעלמים.

אני בטוח שתהיי עם קבוצה של מלאכים טובים, ותשמרי עלי
מהשחקים.

אל תדאגי מרתה, אני לא אשכח את כל מה שלימדת אותי , ואיך שאהבת
אותי,

גם אנחנו אהבנו אותך, מרתה.

אז עכשיו שאת לא איתנו מרתה, כל מה שנשאר זה רק זכרונות יפים,

אל תדאגי מרתה, זיכרונות לא נעלמים.