גבירת המדבר כבר פה
היא פותחת את פיה ואומרת ברוך
"בואי איתי, לפנייך מסע ארוך"
ואני צועדת אחריה בעולם סודי וגלוי

יצירי המסתורין מסובבים סביבי
מרחרחות, מברכות בדממה
את האורחת החדשה
והן יודעות שאני אשאר
שלא כמו האחרות
הפעם זה יהיה שונה.
ואני מחייכת.

אני נכנסת לתוך מערה אינסופית
גבירת המדבר נעלמת לפתע
יצירי המסתורין מקבלים את פניי
קרוב יותר אליי ממה שחשבתי
ברדלס וגור אריות
גוזל של נשר וזאב ערבות
ובתוך שקע בעולם הצללים
אני מבחינה בפנתר
שרוע על ענף של עץ קודר
עיניו מביטות בי בסקרנות

ניגשתי אליו
עמדתי מול הענף ושאלתי אותו
"יש לך שם?"
"לא"
עיניו השחורות מדהימות ביופיין
"אם כך מעתה תהיה בלאק לוז"
בחינניות וגמישות של חתול חרישי זינק לוז לרגליי
הוא הרכין את ראשו כמשתחווה ואמר
"אשרתך נאמנה גבירת החשיכה"

לבושי הפך שחורים
שמלה ארוכה ועליה ברדס חסר שרוולים
עתה חלקנו את צבע הלילה חסר הירח.

גבירת המדבר שוב הופיעה בפניי
הספינקס - עוף החול - ישב בראש מטה שאחזה
כשנינו, גם הם התאימו בצבעיהם
גווני הצהוב בוהקים

"חבר נאה בחרת לך גבירת החשיכה
לוז יהיה לצדך תמיד
כשומר נאמנן וכידיד אמת"
היא הסתובבה והלכה כשניצוצות של זהב מלווים צעדיה.

"עתה עלייך לקחת אותנו לביתך"
"אבל איך?" שאלתי "אם אין אני יודעת היכן הוא?"
"הפעילי את כוחך, קוסמת
הפעילי את קסמייך גבירת החשיכה"
הציווי בקולו הביא אותי לפנות ללבי ולהניח למילים לזרום
"אגמי החורף
אדמת האביב
אש הקיץ
סערת רוחות הסתיו
הקשיבו לקול גבירת החשיכה"
עיניי נעצמו ידיי הונפו, כפיי מופנות לשמיים
"הקשיבו לקול פקודת גבירתכם
חברו מים שקטים עם אש משתוללת
את ענני השמים על החול השחור
התגלו בפניי במלוא עוצמתכם"

העולם הסתער, רוחות נשבו,
אש נדלקה אל מולי.
שאון המים הגואשים הכה באוזניי
ורעש של אבנים נופלות.
התרוממנו באוויר
החול השחור עטף אותנו
ואז שקט.
שלווה.
הסערה נרגעה.
ניצבנו שנינו,
אני ובלאק לוז שלי,
האור השחור שלי
על פתחה של טירה.
בייתי.