חמוטל ילין / אינסוף |
בגודל העיוורון
לאהבתי את השמש.
החום בורח ממני
כמו מאש,
והשלבים נופלים
מסולם חיי.
הכל הולך קדימה
ומיד נשאב
אל תהומות של חושך.
מי שפעם הייתי
ומי שעוד אהיה
מרקדות להן מסביב לעצב
של מי שאני עכשיו.
אני קוראת להן אלי,
הן קוראות לי אליהן.
כל מה שנשאר זה חצי
של קמצוץ
של אינסוף;
כל מה שנותר לי
הוא לתת לעצמי
לשטוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|