בספסל ליד, מכונסת בעצמה
אלף מחשבות אולי גם כלום
עם עגלת קניות, שמלה כמעט ללא חיוך
מביטה בדרך ומשלימה
ובאור חיוור שעון החול מורה
שזמן רב חלף ועוד יחלוף
אנשים עולים יורדים ואת ביושבך
על ספסל קבוע אל הסוף
ואיתי הזקנה מתמשכת
מתפשטת מתעטפת
עננים ושמש סתיו שורפת
את פניי, ראשי
מוקדש לחיה קליין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.