לתמר לטליה ליעל

ילדות - אחת אחת קופצות
שוברות ת'ראש

אחת אחת
מדלגות אל נהר החיים
שם אוהבים אותן
ודואגים להן
ויש קירבה
אבל כזו שאוהבים

ילדות אחת אחת מתחננות
נושאות תפילה דקה בקול דק

אחת אחת
הן גוססות על משטח פלאים
של ירח שנחנק
ושם בגדו בהן
אף אחד לא רוצה בהן
לפעמים קורה שהן תמיד לבד

ילדות אחת אחת מתמוטטות
עומדות שבירות לרגע ונופלת

אחת אחת
איבדה את מי שאהבה
בגדה בעצמה
זה לא אותו סוג של כאב
כשחייבים כבר למות
כי התייאשנו

ילדות אחת אחת מנסות לקפוץ
אל תוך תהום וחזרה
מחפשות את נקודת השבירה
שלא בגללו ולא בגללכם
בגלל ילדה אחרת
בגלל אותה ילדה
בגללה עצמה
בגלל דמעה אחת
שלא ספגו
של לא שייכת

אחת אחת
נעלמות


ואני... אוהבת אותן