עכשיו,
אחרי שהלכת
אכתוב לך שיר אחרון,
שיר פרידה.
אספר לך כמה
אהבתי אותך
ועד כמה תחסר
לי ולעולם.
עכשיו,
אחרי שנלקחת
ממני באכזריות
אפילו שהבטחת להישאר
איתי לנצח,
אדע כאב מהו
ואבחר מרצון במהות המילה
לבדי.
עכשיו,
אחרי שכל המילים נאמרו
וכל השירים נכתבו
מידיהם של אחרים
על אישיותך הקוסמת,
נותר לי רק
לצעוק בדממת על
שהיית שלי,
שלי!
עכשיו,
אחרי שנעצר העולם
ונעלמו התקוות מחיי
אתפלל למעלה
בלי לדעת למי,
שייקח אותי אליך במהירות
שיקטע את רצף חיי
העלובים והמאוסים,
בלעדיך.
עכשיו,
אחרי שסיימתי לבכות
אני יודעת סוף סוף,
שאין בזה טעם.
לעולם העצב ישכון
בלבבותיהם של העזובים
ולעולם נצייר עצמנו,
כה בודדים. |