הדר בר-אל / יום הדין |
יום הדין כבר כאן
ואין לאל ידי לשנותו,
גם לא לדחות,
גם לא לבעוט,
גם לא ניתנה לי הבחירה.
מאוויי בוערים בתוכו
כבעור האש בסנה,
ולא יבואו על פירקם.
מחוזות אהבתי מאוכלים
בתוך אימת צילו
ולא עליי הוא מקונן,
גם לא רחמים ייתן.
הושיענה. אנא ממך הגאולה,
לווי אותי מפאת החושך
הבא על ביתי וסורה מני
כל השחור.
הכל אלי קברות שדים
הרוחשי נקם ועד דלתי
יעמודו, סף כל החיים והמזימות.
יום הדין אינו מראה
דרכי נאמנה כי נשמה אחת
תועה אנוכי.
ואין תכלית
ואין תוחלת
ואינני עוד.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|