סוד צף על פני  המים
ורוח חרישית מלטפת לו צוואר
הוא מחייך אלי בסתר
ואני שואלת אם זה ניגמר
הוא תופס לי גל סתמי
ומביא אותו אלי
אני שואלת מי אני
והוא צף בין שתי ידי

שוב ושוב ושוב
רציתי רק לשוב
עקבות נזנחות בערפל
אני מפחדת להסתכל
פן אתעוור לי אל מול סודי
זה שלחץ לי ברקה
וגרם לי לאהוב בכל מעודי

נבואת הרגש מטילה ספק
זה הפחיד אותי להתפרק
היכתי על כנפי אמת
הסוד ברח והתקמט
שלא אראה ושלא אדע
הוא בוער בתת מודע

אתמול הוריד הוא מסכה
הוא צעק ואני הייתי מוכרחה
תקחי אותי מכאן אלייך
צר לי אין לי יכולת לשרוד בלעדייך
שוב ושוב ושוב
לא גידלת אותי לעוף
אני עפה למקום אחר
את חונקת ובידייך
אני עלולה קצת לפרפר

את נתת לסוד אוויר
יכולתי לשנוא אותך על כך
את ניסית תמיד להחזיר
כשהאיד רצה מרווח
על שפתיים יובש ניצחי
את אותי לא תנצחי
העברתי נחשולים רבים
אל מים מזוקקים
שם הסוד לא טבע
הוא הוצף באהבה


שוב ושוב ושוב
בדידות יכולה להיות דבר חשוב
לא בודדת בעקבותייך
פרוייד הוא מלך שנברא בין ידייך
תסתכלי עכשיו אלי
אני לא כועסת עלייך יותר
כעסתי נחושה שרופה
כמעט עד קלות השנאה הצרופה
רק אתמול פרחו הציפורים
וכוכבי ההיגיון נפגשו לשיחת חולין
אש רדפה  בעקבותי
אמא תראי איך היא שומרת עלי
פרוייד השתגע פרוייד מת
פרוייד היה חכם באמת...