|
נִדְמֵיתִי לְשַׁחַק דְּרָכִים
קָלִיל בָּרוּחַ נִשָא
אֶל חֹרֶשׁ שְעָרֵךְ.
כְּצִפּוֹר אֲסַחְרֵר בֵּין בַּדָּיו
וְאָעוּט אֶל פְּאַת אָזְנֵךְ
אָנוּחַ עַל פִּי הַבְּאֵר
עַד אִוְשָׁה קַלָּה תְּטִילֵנִי
אֶל עָרְפֵּךְ הַבָּהִיר.
שָׁם שִׁכּוֹר אֵין אוֹנִים
אֲפַזֵּז בֵּין שִיחֵי פְּלוּמָתֵך.
וְשׁוּב הָרוּחַ יַנְחֵנִי
אֶל מַטַּע גַּבּוֹת עֵינַיִךְ
שָׁם חוֹלֵם אַשְׁקִיף
אֶל תְּכֵלֶת הַתְּהוֹם הַנּוֹרָא
גַּם דּוֹמֶה כִּי אַבְחִין
בְּנִצְנוּץ הַפְּלָדָה הַקָּרָה
עָמֹק בְּלֵב אֲגַמַּיִךְ.
נִפְעָם אֶגְלֹשׁ בְּמוֹרַד אַפֵּךְ
וְאַחְלִיק שִפְתּוֹתַיִּךְ
אֶטְעַם נֹפֶת מִתְקָם.
וּבִזְּרֹם חִיּוּכֵךְ
אָצִיץ בְּסַלְעֵי שִׁנַּיִךְ
אַךְ בְּגָמְעִי כָּל אֵלֶּה
וְנַפְשִׁי לֹא אֵדַע
מֵהֲמוֹן תַּעְתּוּעַי
רַגְלַיִךְ לַדֶּרֶךְ יִשָּאוּךְ
לְמַסְּעוֹת לֹא לִי חֵלֶק
לְדֶרֶךְ לֹא דֶּרֶךְ
יִשְׁחֲקוּנִי עַד דַּק...
אילת, 1963
|
|
|
"אני לא יודע מה
איתכם, אבל
קליפת תפוח
האדמה שלי הייתה
ממש מעולה!"
(ינקעל'ה, גטו
וארשה, 1941) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.