האיש עם השערות על הפנים הושיט את ידו לאיש שאמר לשבור להם
ידיים ורגליים. הם עמדו על הדשא הירוק של הבית הלבן של האיש
הכי חזק בעולם. האיש שאמרו שאמא שלו ערביה עמד שם וחייך, ואחר
כך גם הוא לחץ יד לאיש עם השערות על הפנים.
האיש עם תואר דוקטור למוות לבש את מדיו, יישר את הכיפה על ראשו
וקינח את אפו בזקנו. דוקטור המוות טען שצריך לעצור את התהליך.
הוא טען את הרובה בשינאה, וירה באנשים שהתפללו לאותו האל אבל
בשפה אחרת.
איש עם-בלי עתיד נסע לדיזינגוף ופוצץ אוטובוס. הוא פגש בגיהנום
את דוקטור המוות. הטלוויזיה הפסיקה באמצע את "היפים והאמיצים"
כדי לדווח שעוד כמה אנשים הפסיקו באמצע. האיש שדיבר הרבה אבל
לא אמר כלום רץ לטלוויזיה והאשים את האיש ששיחרר את ירושלים
באסון. אולי הוא צדק, בלי להתכוון. אולי הכל בגלל אותם שישה
ימים ביוני.
האיש עם החיוך העקום והמוח המעוות נסע לעצרת של האנשים
האופטימיים ורצח את האיש שהיה העתיד שלנו. האיש שלא לקח לריאות
לקח ללב את הרצח, ואמר את המלים שאחר כך כולם הדביקו על
המכוניות, כדי לכסות את המצפון ולהסתיר את הדם.
האיש שידע להנהיג אבל לא לנצח הפסיד לאיש שידע רק לנצח. העם
שלא ידע לשמור על מנהיגיו קיבל מנהיג שלא יודע לשמור על
אזרחיו.