New Stage - Go To Main Page

יסמין נשר
/
סוכריה

אמא שלחה אותי למכולת לקנות חלב ולחם, בעודף אמא אמרה לי שאני
יכולה לקנות סוכריה, כל כך רציתי סוכריה שהייתי מוכנה לתת הכל
עבורה.
הלכתי למכולת כמו ילדה טובה ובדרך פגשתי איש שאמר שהוא יתן לי
סוכריה בחינם, כל כך שמחתי וכל כך רציתי את הסוכריה אבל נזכרתי
שאמא אמרה לי לא לדבר עם אנשים זרים שאני לא מכירה, אבל הוא
אמר שהוא מכיר את אמא, אז הלכתי איתו, מאוד רציתי סוכריה.
הלכנו לאוטו שלו ואז הוא נזכר שהוא שכח את הסוכריה בבית שלו,
התחלנו לנסוע לבית שלו ובדרך שאלתי אותו על הסוכריה, מה הצבע
שלה ומה הטעם, אך הוא לא רצה לגלות לי.
הוא שאל אותי בת כמה אני, אמרתי לו שאני בת שש, הוא חייך חיוך
גדול, כנראה שאמא סיפרה לו שלא מזמן היה לי יום הולדת.
עצרנו ליד יער גדול, כל מה שחשבתי עליו היה הסוכריה שהוא הולך
לתת לי ואז הוא התחיל לגעת לי ברגל, אמרתי לו שאני לא אוהבת את
המשחק הזה, הוא אמר שאם אני אשחק איתו בסוף הוא יתן לי את
הסוכריה, אז שיחקתי, מאוד רציתי את הסוכריה.
ישבתי בשקט ונתתי לו לגעת לי במקומות שאמא אמרה שלאף אחד אסור
לגעת, אבל מצד שני, הוא מכיר את אמא, אז מה זה משנה.
בסוף הוא אמר לי שיש לו סוכריה מתחת לרוכסן בין שני הרגליים
שלו, הוא ביקש ממני להוציא אותה, אז הוצאתי, טעמתי את הסוכריה,
אבל היא לא הייתה טעימה בכלל, הוא אמר לי שזאת סוכריה מיוחדת
שאף פעם לא נגמרת, אבל לא היה לי טעים, אז לא רציתי את
הסוכריה.
הוא זרק אותי מהאוטו שלו והלכתי לאיבוד, אדון שוטר מצא אותי
והחזיר אותי הביתה, סיפרתי לאמא על האיש שנתן לי סוכריה לא
טעימה, אמא התחילה לבכות וחיבקה אותי חזק, כנראה שאמא רצתה
לקנות לי סוכריה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/7/02 14:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יסמין נשר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה